עורך דין נזקי גוף בחיפה

נזקי גוף רשלנות רפואית

תחום זה הינו תחום שנוגע לכל אדם שנפגע כתוצאה מתאונת עבודה, תאונת דרכים, טעות ו/או רשלנות (אשר לפעמים הניזוק איננו יודע כי המצב אליו נקלע הינו כתוצאה מרשלנות של המטפל) שנגרמים במהלך טיפול רפואי כזה או אחר.

פגיעות גוף, קשות כקלות, מזכות את הנפגע בפיצוי.

במקרה של פציעה, הפרמטרים העיקריים שילקחו בחשבון לקביעת גובה הפיצויים הם: שיעור הנכות, גיל הנפגע, השתכרותו טרם התאונה, פוטנציאל ההשתכרות העתידי, מידת הפגיעה באפשרויות התפקוד העתידיות ועלות הטיפולים הרפואיים והאחרים....

תחום נזקי הגוף הינו תחום רחב וסבוך המחייב היכרות מעמיקה עם המסגרת המשפטית.

במשרדינו ולמשך שנים רבות, ייצגנו הן תובעים (נפגעים) והן נתבעים (מזיקים) והשגנו בעבורם את התוצאות הטובות ביותר.

הכרת התחום משני הכיוונים שלו נותנת למי שעוסק בתחום ראיה כוללת למטריה המקצועית, ובהתאם יכולת הערכת גבולות כל תיק ואופן העשייה בו.

רק לאחרונה נדחתה תביעת רשלנות רפואית כנגד בית חולים בצפון. משרדינו ייצג את בית החולים בתיק דנן. משמעות דחיית התביעה הינה כי הלקוח של משרדינו, בית החולים במקרה דנן, לא חויב במעשה הרשלנות שיוחס אליו ובהתאם לא חויב בתשלום כל פיצוי לתובעים.

מאידך, משרדינו ייצג עובד שנפל ונשברה לו היד במסגרת עבודתו. במהלך הטיפול פיתח הנפגע מחלה מיוחדת הנקראת R.S.D ואשר בעצם הופכת את היד שנשברה ליד השווה ביכולות הביצוע שלה ליד שווה לקטועה.

בשל הידע, וכן העבודה השוטפת עם מומים רפואיים, הצלחנו להביא לתוצאה מדהימה של קביעת נכויות גבוהות במיוחד, ייחוס הפגיעה לתאונת העבודה ובהתאם קבלת פיצוי בהתאם.

חשיבות גדולה הנה הליווי והעבודה השוטפת של משרדינו עם מומחים רפואיים בתחום האורתופדיה והילדים והמיילדותי באופן מיוחד, לרבות בתחומים השונים.

החקיקה על קצה המזלג

חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 קובע כללים לגבי הטיפול בנפגעי תאונות דרכים.

על פי החוק, אנשים שנפגעו בתאונת דרכים, או מי שתלויים באנשים שנהרגו בתאונה, זכאים לפיצויים מבעל הרכב הפוגע-פוליסת הביטוח חובה (גם אם אינו אשם בגרימת התאונה). האמור לעיל נכון גם בתאונה עצמית בה הנפגע היה מעורב ולא על ידי צד ג.

בהתקיים נסיבות מיוחדות, לדוג' העדר קיומה של פוליסת ביטוח חובה, עדיין הנפגע זכאי לפיצוי לפי הוראות החוק שמדבר על הקמת קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (תאגיד ציבורי) שתפצה נפגעי תאונות דרכים, אם אינם יכולים לקבל פיצויים מחברת הביטוח בנסיבות הבאות:

1. זהות הנוהג שאחראי לפגיעה אינה ידועה.
2. הנוהג נהג ללא ביטוח, או עם ביטוח שאינו מכסה את הנזק שנגרם לנפגע.

 

פקודת הנזיקין (נוסח חדש), תשכ"ח-1968‏

הפקודה לעיל מהווה דבר החקיקה המרכזי במערכת דיני הנזיקין בישראל. שם ניתן למצוא את וגי העוולות שניתן להגיש בגינם תביעות ולקבל פיצוי, לרבות אך לא רק בתחום נזקי הגוף.

בהקשר של נזקי הגוף, ככלל יש להוכיח אשם/רשלנות של מזיק (למעט בתאונת דרכים).

יסודות עוולת הרשלנות:

1. חובת זהירות מושגית ואז חובת זהירות קונקרטית _ המקימים ביחד מושג ציפייה להתנהגות מסוימת מצד צד מסוים "שחב בזהירות" כלפי צד אחר שחבים כלפיו בזהירות.
2. התרשלות  - המהווה חריגה ו/או סטייה במבחן אובייקטיבי, לפיו נבחנת ההתנהגות של המזיק, לפיה בודקים אם ההתנהגות שלו חרגה מהתנהגותו של אדם סביר באותן נסיבות (הגדרת אדם כוללת בתוכה כל מעוול לרבות המדינה, תאגידים, אנשים, עוסקים, חברות וכו')
3. נזק – חייב להיות נזק – בהעדר נזק אין על מה לפצות אף אם ישנה רשלנות.
4. קשר סיבתי – לשם קבלת פיצוי ממזיק, חייב להיות קשר סיבתי בין המעשה/מחדת רשלני, לבין התוצאה אליה הגיע הנפגע/הניזוק. בהעדר קשר סיבתי או בניתוק הקשר הסיבתי המעוול/המזיק, לא יהא חייב בתשלום פיצויים.

דוגמא מובהקת לכך הינה עניין של רשלנות באבחון פגמים בעובר, הגורמת להולדת יילוד עם תסמונת דאון לדוגמא. מקרה כזה אמור לזכות בפיצוי. אלא מה, במקרה ספציפי מסוים האמא הודתה כי מטעמי דת, גם אם היתה יודעת על הפגמים, וגם אם הצוות הרפואי היה מגלה את הפגמים וחושף את האפשרויות העומדות בפניה, היא לא הייתה מבצעת הפלה והיית היולדת את היילוד אף על פי מצבו.

לאמור, דבר זה מנתק את הקשר הסיבתי בין המעשה לבין הנזק, ומנטרל את הזכות לפיצויי.